הפניקס חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

התובעות הגישו נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר להשבת סכום של 51,075 ₪, אשר לטענתן הן שילמו לו עקב טעות. הנתבע הגיש בתגובה בקשה לסילוק על הסף, למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן.

דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות. טענת ההתיישנות איננה משכנעת כיוון שעסקינן בתביעה השבה שהעילה הניצבת בבסיסה הינה התשלום שבוצע בשנת 2008 (ראו – בש"א (מחוזי י-ם) 431/02 עירית ירושלים נ' רשות השידור; ע"א (מחוזי י-ם) 11053/07 סלון ירושלים נ' כלליר – פורסמו באתר נבו). אכן, יש פסיקה הקובעת כי גם בתביעות השבה מירוץ ההתיישנות מתחיל במועד דרישת התשלום (ת.א. (מחוזי י-ם) 1114/99 שוקרון נ' עירית ירושלים – פורסם באתר נבו), ברם גם לפי שיטה זו התביעה לא התיישנה משום שדרישת התשלום נשלחה בחודש פברואר 2008.

גם הטענה בדבר העדר עילה איננה משכנעת מפני שאם כל העובדות שנטענו בכתב התביעה הן נכונות, במיוחד הטענה של טעות, אזי דין התביעה להתקבל. כמובן שבפי הנתבע יש טענות הגנה, ברם לא ניתן לדון בהן מבלי לשמוע ראיות.

דין הבקשה למחיקת כותרת להידחות מפני שנפסק כי תביעת השבה בעקבות חוזה שבוטל כשרה להתברר בסדר דין מקוצר (ראו – רע"א 7420/95 אריאל נ' רותם פ"ד נ(4) 514, 518; המ' 609/65 רוזובסקי נ' זבידה פ"ד נ(1) 236).

טענות ההגנה שמפרט הנתבע מצדיקות לכאורה מתן רשות להגן. דא עקא, שהנתבע לא צירף תצהיר לבקשתו מחמת שהוא סבר כי אין מחלוקת לגבי עובדות היסוד. נראה לי כי בכך שגה הנתבע, כיוון שבקשתו כוללת עובדות שבוודאי שנויות במחלוקת, למשל שאלת הבעלות ברכב. מכל מקום, בבקשת הרשות להגן ביקש הנתבע שיתאפשר לו להגיש תצהיר אם בית המשפט יסבור שיש צורך בכך, ואני סבור שיש להיעתר לבקשה זו למרות מחדלו של הנתבע.

אשר על כן, הנתבע יגיש עד ליום 01/09/10 תצהיר לאימות הנטען בבקשת הרשות להגן ובכפוף לכך תינתן לו רשות להגן ותצהירו יחשב כתב הגנה. בשל מחדלו של הנתבע לא אפסוק לטובתו הוצאות למרות שהבקשה התקבלה.

ניתנה היום, כ"ב אב תש"ע, 2 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: